ניהול עמוד וידויים
סינון וידויים
פוסטים מתוזמנים
וידויים שנדחו
סינון תגובות
דוגמאות AI
סטטיסטיקה
הגדרות
📥 סינון וידויים
6
וידויים ממתינים לבדיקה
סנכרן עכשיו
עודכן: 2026-02-14 13:46:37
12/02/2026 16:55:23
תוכן:
למה אני מרגיש שבתקופה של שנתיים מלחמה על המדינה האוניברסיטה נלחמת בי שלא אתקבל שנתיים מלחמה אחרי כל סבב נכנס לסבב פסיכומטרי לומד כמו משוגע. עושה בגרויות עם ילדים שקטנים ממני בעשור, ילדים ששואלים אותי למה אני עושה את זה לעצמי וכל זה רק כי אני מנסה להיות יותר פראייר וללמוד רפואה כדי להמשיך לתת מעצמי ולתרום שנה שעברה קיבלתי תשובה של "תודה על תרומתך אבל הציון למספיק אם תשפר אותו תכנס לוועדת חריגים" השנה שיפרתי סוף סוף חסר לי 10 נקודות מלעמוד בתקן ושוב התשובה של "מעריכים את תרומתך אבל חסר לך קצת בציון תשפר ונדבר" על מה אני נלחם המוטיבציה להגיע לעוד סבבים יורדת והמחשבה על אולי אני צריך זמן ללהילחם על עצמי במקום על המדינה כי אם אני לא אדאג לי מי ידאג...
אשר
דחה
12/02/2026 19:54:33
תוכן:
בה"ד 1 *לכאורה* פסגת המערכת הצהלי"ת. אני אולי אחד האנשים הכי צהובים שאני מכיר אבל יש גבול ללויאליות שלי ומה שקורה כאן חייב להאמר ולהשתנות. לפחות מה שקורה בפלוגת שריון כאן. מאז הגיוס (שריון, למי שפספס) אנחנו יודעים שבה"ד 1 זה המקום בו כל שריונר יכול לנוח, פחות רציני מכל מה שעושים עד שם, לא מזיז לאף אחד מה התוצאות והציונים שלך שם ולו"ז רגוע. ואז הגעתי לכאן, ועכשיו ממש לא ברור לי מה עשו כאן כל קציני החיל. מגמת להב (החלק הראשון של הקורס) בנוי לחלוטין בשביל חי"ר, מה שאומר ששריונרים ילמדו דברים שלא בהכרח רלוונטיים בשבילם. מילא עם תחושה כזו אפשר לעבור קורס הבעיה היא שבגלל שיש הסכמה של החיל (בכל דרגות הפיקוד) על הייתור של בה"ד 1 לשריונרים אז גם הסגל שמגיע לפה הוא בהתאם וככה אני מוצא את עצמי תחת מפקצי"ם גרועים שמפחדים לפקד ואין מענה לאף אירוע משמעתי עד שהמצב מדרדר ובשביל לאפס את המצב מדיחים שני צוערים על אירוע משמעתי (התעסקות בפלאפון בשיחה), מפקצי"ם שלא יודעים להעביר את החומר ועומדים ומגמגמים מולי ממצגת שמרגיש כאילו הם לא עברו עליה אפילו פעם אחת לפני השיעור. מ"פ שמשקר לנו בפרצוף ומנסה לצאת הכי גבר אז בשביל זה הוא יורד על חיילים שלו כאילו הוא מגניב כזה ומשחק אותה מצ'ואיסט שבגלל שהוא נלחם יותר מאיתנו הצוערים אז הוא יכול לזלזל בכל מה שאנחנו אומרים ולזרוק את הביקורת (שמועברת בצורה הכי מכובדת) מכל המדרגות כי הוא הכי מבין ואנחנו חבורה של כלומניקים כי אנחנו צעירים ולא ראינו כלום לעומתו, מ"פ שמשקר לנו בפרצוף כדי לצייר את עצמו טוב שמבחינתי מפקד שמשקר זה הדבר הכי גרוע שיש. דוגרי, ואני אומר את זה בצער רב. אם היו רוצים להפעיל אותנו אופרטיבית כפלוגה, לא הייתי נכנס תחת פיקוד כזה לא ללחימה ולא לקו. משהו חייב להשתנות: חיל השריון צריך להחליט אם הוא רוצה שארבעת החודשים האחה יבוזבזו לכל קצין או שזה זמן שיוכל להיות מנוצל כדי שיהיה קצין יותר טוב. - להכניס תכנים רלוונטיים ולהתעסק בתכלס - להביא סגל שגם אם הוא לא הכי טוב הוא לפחות יהיה מסוגל להחזיק פלוגה כמסגרת צבאית וללמד אפילו קצת. אם החיל לא חושב שזה מקום ששווה את ההשקעה בו אז שיבטל אותו. כן, אני יודע שזה יומרני להציע שיהיו קצינים בצה"ל שלא יעברו בבה"ד 1 אבל במצב הנוכחי אין שום ערך לבה"ד 1, אני מסיים כאן עוד רגע ומה שלקחתי מכאן זה איך אני כחפ"ש. אה, ואיזה מפקד לא להיות שזה בהחלט היה חשוב להבין איך חיילים שלי ירגישו אם אני אהיה גרוע. זהו, אני פשוט מאוכזב שמקום עם שם כזה פשוט רקוב כל כך מבפנים, אמנם הפלוגת שריון באופן קיצוני אבל בכללי מקום נורא. מקווה מאוד לשינוי בקרוב
אשר
דחה
13/02/2026 05:27:19
תוכן:
עשיתי 250 מילואים במלחמה הזאת. לא הייתי לוחם, הייתי תומך. לא סיכנתי את חיי ברמה של לוחמים. לא נחשפתי למראות טראומתיים. אני מתפקד סה״כ . בעבודה תומכים ועוזרים . החברים תומכים. על פניו הכל טוב . ובאמת מכיר תודה על הדברים הלא מובנים מאליהם. ועם זאת , משהו לא טוב . מאז הסבב האחרון - הלחץ גדול, בהשלמת פערים בעבודה, בניקיון הבית (אני רווק וגר לבד) שאין לי כוח אליו בכלל , אפילו עם חברים - משתדל להיות נוכח אבל אני לא תמיד שם . הדחף הוא להתבודד. הדחף הוא לשכב במיטה. אני לא עושה את זה . ואני אפילו משלם על זה מחיר: יום אחד הקאתי באוטובוס שבוע אחר התפתחה לי דלקת בעיניים. כאבי בטן . כאבי גב. אני מרגיש שאני לא מסוגל להסביר את זה, אבל אני מרגיש שבא לי להתפרק אבל אני לא יכול . האחריות שלי בעבודה גדולה, המחויבות שלי לאבא שלי לא פשוטה. אני מרגיש שהגוף והנפש שלי מתישהו יפסיקו לעמוד בכל מה שאני מעמיס עליהם. והאמת שאני באמת לא יודע מה אני צריך- חופש? להוריד הילוך בעבודה? לטוס לחופשה ארוכה? לשכב במיטה? לעשות כושר? אבל ברור לי שמה שלא יהיה זה שאני צריך - הצורך הזה לא ממולא. אשמח לשמוע אם יש מישהו שמבין על מה אני מדבר
אשר
דחה
13/02/2026 09:52:45
תוכן:
אני מתגעגע לטנקים, אבל לא באמת. כי אם כן באמת - אז אוי ואבוי. אבל כן, אני מתגעגע. לפודרה. לקופסה הסגורה והמסריחה. לטקס מתחת לתותח של סידור כריות המיטה. אני מתגעגע לטנקים, אבל לא באמת. ואם כן באמת - אז אני מתגעגע לזחלים. לעבודה הערבית המסריחה. אתה מקלל כל רגע וכל שנייה, אבל אתה גם נהנה מכל דפיקה ומכל טבעת שנכנסה. אני מתגעגע לטנקים, אבל לא באמת. כי זה לא לטנקים שאני מתגעגע. זה להרגשה שבעזה החיים היו כל כך ברורים, שהדבר האחרון שהייתי חושב עליו זה אני. אני מתגעגע לטנקים, אבל לא באמת. כי בעצם אני מפחד שלעולם לא אדע מי אני בלעדיהם. אני משוחרר שישה חודשים ואחד־עשר ימים, ולא יודע מה לעזאזל לעשות עם החיים. אני עייף. ויש עולם שרק מחכה לי.
אשר
דחה
13/02/2026 10:24:10
תוכן:
וידוי חשוב (לדעתי), כי גם חיילים צריכים לדבר על זה דורון קדוש פירסם כי סא"ל א', מי שהיה קצין המודיעין של אוגדת עזה ב07.10(אותו אחד שהדליפו את תכתובת המיילים מלאת היוהרה שלו), עדיין לא שוחרר מצה"ל, קרוב ל3 חודשים לאחר החלטת הרמטכל בנושא (חפשו בגוגל, או בצ'אט). לפי דורון קדוש, אותו סאל א' נעזר בעורך דין ומנהל מאבק משפטי מול צה"ל נגד השחרור שלו, ודורש הנמקה מהרמטכ"ל לגבי ההדחה שלו. זה עיצבן אותי מאד, זה ממש להשתין מהמקפצה!! לא רק שלא לקחת אחריות, אלא לשאוף ולהמשיך לשרת בתפקיד בצהל אחרי החלק שהיה לך בכישלון הזה??? לקבל משכורת מהמדינה עד סוף חייך, כשיש משפחות שאיבדו הכל ויש משפחות שאבדו לגמרי, משל היינו בשואה??? אבל אז מסתכלים על העובדות, ורואים שהוא היה קמן עזה רק שנה לפני הטבח, ושלפניו היו עוד קמני אוגדה, ועוד קמני פיקוד, ועוד מאוגים ועוד אלופים בגזרה, רובם ככולם כיהנו בתפקיד יותר זמן ממנו טרום הטבח, ואף לא אחד מהם נענש באמת... כולם השתחררו מצהל אחרי שסיימו את תפקידם, עם פנסיה תקציבית מפוארת (שרק גדלה עם החלטת הממשלה האחרונה בנושא), ללא שום פגיעה! סליחה, הם כן נפגעו, הם לא יבצעו שירות מילואים בצה"ל יותר, שמעתי שחליוה יושב ובוכה על זה עד לרגעים אלו, באילת... השיא הוא עם אלוף מסויים ששירת כמאוג ממש לפני כן עד 3 חודשים לפני הטבח, ועוד לא שוחרר מצהל, ואפילו לא קיבל התייחסות מהרמטכל, אבל זה עוד כלום!!! מה עם קמן אוגדה ששירת כראש ענף פח"ע בפיקוד לפני כן? ולמעשה מתוך 9 שנים (צוק איתן עד טבח השביעי) יש לפחות 2 אנשים שהעבירו כמעט חצי מהזמן בגזרה הזו באופן ישיר, ולא רק שלא הודחו, אחד מהם קודם לתת אלוף, והשני פשוט לא קיבל קידום ויפרוש מצהל (אם לא כבר פרש) בד"כ אני שונא את הטענות של וואטאבאוטיזם, כי זה טיעון נוראי לדעתי, אבל תכלס, כשכולם משתינים מהמקפצה והבריכה כבר חמה, למה שסאל א' יקפוץ לתוכה? טוב יעשה הרמטכל אם יעניש באמת גורמים שהיו מעורבים באירועים שקדמו לטבח, ולא רק ישחרר אותם משירות מילואים, אחרת מה עשינו בזה?
אשר
דחה
13/02/2026 14:06:07
תוכן:
פוסט טראומתי. השבוע גיליתי שהמג"ד שלי ביחידה הקודמת, שמתוקף תפקידו חתום על הבקשה שלי, היה אמור לפי פקודות כבר חצי שנה לפגוש אותי אבל לא טרח להרים טלפון אפילו. תדע כל אם עבריה שיש גם מג"דים רעים בצה"ל שלא יתנו דין וחשבון על הפקרת פצועים בנפש בשטח.
אשר
דחה